פירוש קצר על עירובין ב׳

« פירוש קצר על עירובין א׳:ט״ז פירוש קצר על עירובין ג׳:א׳ »

1 מָבוֹי שֶׁהוּא גָּבוֹהַּ לְמַעְלָה מֵעֶשְׂרִים אַמָּה — יְמַעֵט. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ.

2 וְהָרָחָב מֵעֶשֶׂר אַמּוֹת יְמַעֵט. וְאִם יֵשׁ לוֹ צוּרַת הַפֶּתַח, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא רָחָב מֵעֶשֶׂר אַמּוֹת אֵין צָרִיךְ לְמַעֵט.

3 גְּמָ׳ תְּנַן הָתָם: סוּכָּה שֶׁהִיא גְּבוֹהָה לְמַעְלָה מֵעֶשְׂרִים אַמָּה פְּסוּלָה, וְרַבִּי יְהוּדָה מַכְשִׁיר. מַאי שְׁנָא גַּבֵּי סוּכָּה דְּתָנֵי ״פְּסוּלָה״ וְגַבֵּי מָבוֹי תָּנֵי תַּקַּנְתָּא?

4 סוּכָּה דְּאוֹרָיְיתָא, תָּנֵי ״פְּסוּלָה״. מָבוֹי דְּרַבָּנַן, תָּנֵי תַּקַּנְתָּא.

5 וְאִיבָּעֵית אֵימָא: דְּאוֹרָיְיתָא נָמֵי תָּנֵי תַּקַּנְתָּא. אֶלָּא, סוּכָּה דִּנְפִישִׁין מִילֵּיהּ — פָּסֵיק וְתָנֵי ״פְּסוּלָה״. מָבוֹי דְּלָא נְפִישִׁי מִילֵּיהּ — תָּנֵי תַּקַּנְתָּא.

6 אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: חֲכָמִים לֹא לְמָדוּהָ אֶלָּא מִפִּתְחוֹ שֶׁל הֵיכָל, וְרַבִּי יְהוּדָה לֹא לְמָדָהּ אֶלָּא מִפִּתְחוֹ שֶׁל אוּלָם.

7 דִּתְנַן: פִּתְחוֹ שֶׁל הֵיכָל גׇּבְהוֹ עֶשְׂרִים אַמָּה וְרׇחְבּוֹ עֶשֶׂר אַמּוֹת, וְשֶׁל אוּלָם גׇּבְהוֹ אַרְבָּעִים אַמָּה וְרׇחְבּוֹ עֶשְׂרִים אַמּוֹת.

8 וּשְׁנֵיהֶן מִקְרָא אֶחָד דָּרְשׁוּ: ״וּשְׁחָטוֹ פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד״, דְּרַבָּנַן סָבְרִי: קְדוּשַּׁת הֵיכָל לְחוּד וּקְדוּשַּׁת אוּלָם לְחוּד. וְכִי כְּתִיב ״פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד״ — אַהֵיכָל כְּתִיב.

9 וְרַבִּי יְהוּדָה סָבַר: הֵיכָל וְאוּלָם קְדוּשָּׁה אַחַת הִיא. וְכִי כְּתִיב: ״פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד״ — אַתַּרְוַיְיהוּ הוּא דִּכְתִיב.

10 וְאִיבָּעֵית אֵימָא: לְרַבִּי יְהוּדָה נָמֵי קְדוּשַּׁת אוּלָם לְחוּד וּקְדוּשַּׁת הֵיכָל לְחוּד. וְהָכָא הַיְינוּ טַעְמָא דְּרַבִּי יְהוּדָה — דִּכְתִיב: ״אֶל פֶּתַח אוּלָם הַבַּיִת״.

11 וְרַבָּנַן: אִי הֲוָה כְּתִב ״אֶל פֶּתַח אוּלָם״ — כִּדְקָאָמְרַתְּ. הַשְׁתָּא דִּכְתִיב ״אֶל פֶּתַח אוּלָם הַבַּיִת״ — הַבַּיִת הַפָּתוּחַ לָאוּלָם.

12 וְהָא כִּי כְּתִיב הַאי, בְּמִשְׁכָּן כְּתִיב!

13 אַשְׁכְּחַן מִשְׁכָּן דְּאִיקְּרִי מִקְדָּשׁ, וּמִקְדָּשׁ דְּאִיקְּרִי מִשְׁכָּן. דְּאִי לָא תֵּימָא הָכִי, הָא דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: שְׁלָמִים שֶׁשְּׁחָטָן קוֹדֶם פְּתִיחַת דַּלְתוֹת הַהֵיכָל — פְּסוּלִין, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּשְׁחָטוֹ פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד״ — בִּזְמַן שֶׁפְּתוּחִין וְלֹא בִּזְמַן שֶׁהֵן נְעוּלִים, וְהָא כִּי כְתִיב הָהִיא, בְּמִשְׁכָּן כְּתִיב! אֶלָּא, אַשְׁכְּחַן מִקְדָּשׁ דְּאִיקְּרִי מִשְׁכָּן וּמִשְׁכָּן דְּאִיקְּרִי מִקְדָּשׁ.

14 בִּשְׁלָמָא מִקְדָּשׁ דְּאִיקְּרִי מִשְׁכָּן, דִּכְתִיב: ״וְנָתַתִּי אֶת מִשְׁכָּנִי בְּתוֹכְכֶם״. אֶלָּא מִשְׁכָּן דְּאִיקְּרִי מִקְדָּשׁ מְנָלַן? אִילֵּימָא מִדִּכְתִיב: ״וְנָשְׂאוּ הַקְּהָתִים נוֹשְׂאֵי הַמִּקְדָּשׁ וְהֵקִימוּ אֶת הַמִּשְׁכָּן עַד בּוֹאָם״ —

15 הָהוּא בְּאָרוֹן כְּתִיב. אֶלָּא מֵהָכָא: ״וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם״.

16 בֵּין לְרַבָּנַן וּבֵין לְרַבִּי יְהוּדָה לֵילְפוּ מִפֶּתַח שַׁעַר הֶחָצֵר, דִּכְתִיב: ״אוֹרֶךְ הֶחָצֵר מֵאָה בָאַמָּה וְרֹחַב חֲמִשִּׁים בַּחֲמִשִּׁים וְקוֹמָה חָמֵשׁ אַמּוֹת״, וּכְתִיב: ״וַחֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה קְלָעִים לַכָּתֵף״, וּכְתִיב: ״וְלַכָּתֵף הַשֵּׁנִית מִזֶּה וּמִזֶּה לְשַׁעַר הֶחָצֵר קְלָעִים חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה״, מָה לְּהַלָּן חָמֵשׁ בְּרוֹחַב עֶשְׂרִים, אַף כָּאן חָמֵשׁ בְּרוֹחַב עֶשְׂרִים!

17 ״פֶּתַח שַׁעַר הֶחָצֵר״ אִיקְּרִי, פֶּתַח סְתָמָא — לָא אִיקְּרִי.

18 וְאִיבָּעֵית אֵימָא, כִּי כְתִיב: ״קְלָעִים חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה לַכָּתֵף״ — בְּגוּבְהָה הוּא דִּכְתִיב.

19 גּוּבְהָה?! וְהָא כְּתִיב: ״וְקוֹמָה חָמֵשׁ אַמּוֹת״! הָהוּא מִשְּׂפַת מִזְבֵּחַ וּלְמַעְלָה.

20 וְרַבִּי יְהוּדָה מִפִּתְחוֹ שֶׁל אוּלָם גָּמַר? וְהָא תְּנַן: וְהָרָחָב מֵעֶשֶׂר אַמּוֹת יְמַעֵט, וְלָא פְּלִיג רַבִּי יְהוּדָה!

21 אָמַר אַבָּיֵי: פְּלִיג בְּבָרַיְיתָא, דְּתַנְיָא: וְהָרָחָב מֵעֶשֶׂר אַמּוֹת יְמַעֵט, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ לְמַעֵט.

22 וְלִיפְלוֹג בְּמַתְנִיתִין? פְּלִיג בְּגוּבְהָה, וְהוּא הַדִּין לְרֻחְבָּה.

23 וְאַכַּתִּי, רַבִּי יְהוּדָה מִפִּתְחוֹ שֶׁל אוּלָם גָּמַר? וְהָתַנְיָא: מָבוֹי שֶׁהוּא גָּבוֹהַּ מֵעֶשְׂרִים אַמָּה יְמַעֵט, וְרַבִּי יְהוּדָה מַכְשִׁיר עַד אַרְבָּעִים וַחֲמִשִּׁים אַמָּה. וְתָנֵי בַּר קַפָּרָא: עַד מֵאָה.

24 בִּשְׁלָמָא לְבַר קַפָּרָא גּוּזְמָא. אֶלָּא לְרַב יְהוּדָה מַאי גּוּזְמָא? בִּשְׁלָמָא לְרַבִּי יְהוּדָה אַרְבָּעִים — גָּמַר מִפִּתְחוֹ שֶׁל אוּלָם, אֶלָּא חֲמִשִּׁים מְנָא לֵיהּ?

25 אָמַר רַב חִסְדָּא: הָא מַתְנִיתָא אַטְעִיתֵיהּ לְרַב, דְּתַנְיָא: מָבוֹי שֶׁהוּא גָּבוֹהַּ מֵעֶשְׂרִים אַמָּה, יוֹתֵר מִפִּתְחוֹ שֶׁל הֵיכָל — יְמַעֵט. הוּא סָבַר: מִדְּרַבָּנַן מִפִּתְחוֹ שֶׁל הֵיכַל גָּמְרִי, רַבִּי יְהוּדָה מִפִּתְחוֹ שֶׁל אוּלָם גָּמַר. וְלָא הִיא, רַבִּי יְהוּדָה מִפִּתְחָא דְמַלְכִין גָּמַר.

26 וְרַבָּנַן, אִי מִפִּתְחוֹ שֶׁל הֵיכָל גְּמִירִי — לִיבְעוֹ דְּלָתוֹת כְּהֵיכָל, אַלְּמָה תְּנַן: הֶכְשֵׁר מָבוֹי, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: לֶחִי וְקוֹרָה, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: לֶחִי אוֹ קוֹרָה!

27 דַּלְתוֹת הֵיכָל לִצְנִיעוּת בְּעָלְמָא הוּא דַּעֲבִידָן.

28 אֶלָּא מֵעַתָּה, לָא תַּיהֲנֵי לֵיהּ צוּרַת הַפֶּתַח, דְּהָא הֵיכַל צוּרַת הַפֶּתַח הָוְיָא לוֹ, אֲפִילּוּ הָכִי עֶשֶׂר אַמּוֹת הוּא דִּרְוִיח. אַלְּמָה תְּנַן: אִם יֵשׁ לוֹ צוּרַת הַפֶּתַח, אַף עַל פִּי שֶׁרָחָב מֵעֶשֶׂר אַמּוֹת — אֵינוֹ צָרִיךְ לְמַעֵט!

29 מִידֵּי הוּא טַעְמָא אֶלָּא לְרַב, הָא מַתְנֵי לֵיהּ רַב יְהוּדָה לְחִיָּיא בַּר רַב קַמֵּיהּ דְּרַב: אֵינוֹ צָרִיךְ לְמַעֵט. וַאֲמַר לֵיהּ: אַתְנְיֵיהּ ״צָרִיךְ לְמַעֵט״.

30 אֶלָּא מֵעַתָּה

פירוש פירוש קצר על עירובין ב׳

1 שיירה ששרתה וכו'. ואף בה הקילו במחיצותיה, ולא הצריכו מחיצה של שתי וערב.

2 שיארה ששרתה בתיל וכו'. ובשיירה התירו לטלטל ביותר מבית סאתים, אפילו במקום שלא הוקף לדירה. ועיין בבה"א.

3 היתה גבוהה וכו'. הלשון הוא באשגרה מלעיל פ"א הי"ד, וכאן צ"ל: היה גבוה, כלומר התל.

4 ונמוכה וכו'. צ"ל: ונמוך, כלומר, שהתל הולך ומשתפע ברוח אחת בנחת, ואין המדרון מתלקט עשרה טפחים מתוך ד' אמות.

5 היתה נמוכה וכו'. צ"ל: היה נמוך, כלעיל. ועיין בבה"א.

6 אלא לגבוה. כנראה שצ"ל: לגובהה, עיין בבה"א.

7 עושין להן מחיצה. כלומר, כמחיצת השיירה, מחיצה גרועה.

8 ואחד מחנה. כלומר, דינם שווה למחיצה, לבית סאתים ולשאר תנאים.

9 פטורין בעירוב וכו'. צ"ל: חייבין בעירוב, שבמחנה פטורין מן העירוב, כגירסת שאר כל הנוסחאות והראשונים.

10 שאין להן אהלים. כלומר, ושאר האנשים שבמחנה, הן כשרויין בחצר, ואין אוסרין זה על זה ולא על דיירי האהלים.

11 למלחמת הרשות. למלחמת התקפה, חוץ ממלחמות יהושע בן נון.

12 שורין בכל מקום. כלומר, חונין אפילו בשדות אחרים בלי רשות הבעלים.

13 הגנה והקרפיף וכו'. כלומר, הגינה והקרפיף מקום מוקף מחיצות ובלתי מקורה שמשמש בית עצים, וכדומה שמותר לטלטל בהם, כשהם בית סאתים, צריכים להיות מרובעים ומוקפים גדר. עיין בבה"א.

14 אם היתה ארכה וכו', כלומר, אפילו כן מטלטלין בתוכן, אעפ"י שהם גרועים ממרובעים ממש, שיש להם צורת חצר, מ"מ יש להם צורת חצר המשכן. עיין בבה"א.

15 הסמוך לעיר וכו'. כלומר, בסמוך לעיר הקילו ולא הצריכו מרובע, אבל מכל מקום צריך שלא יהא בו יותר משבעים אמה ושיריים יותר מבית סאתים, ולא הקילו אלא בצורתו: וקרפיף הסמוך לעיר, עדיין אינו נחשב כאילו הוא מוקף לדירה. ועיין בבה"א.

16 בורגנין וכו'. כלומר, מגדלים העשויים לשמירה, ואין לנין בו ביום ובלילה, אינם עושים את מחיצת השדה, כאילו הוקפה לבית דירה.

17 כל אויר וכו'. כלומר, מחיצה שאינה מקורה. עיין בבה"א.

18 תשמיש לאויר. כלומר, לשמור את אויר השדה, את כל מה שבמחיצתה.

19 מערבין לו. כלומר, עירובי תחומין, שהרי אין מערבין עירובי תחומין אלא לדבר מצוה, ומצוות לאו ליהנות ניתנו, והככר ראוייה לאכילת אחרים. עיין בבה"א.

20 קבלי המני וכו'. צ"ל: קבלי המנו וכו' קבלו הימנו, עיין שנו"ס. ובעירובי חצרות וכן בעירובי תחומין סומך על המקבל, עיין בבה"א.

21 עירובו עירוב. הדברים דבוקים לרישא, שאמר לחבירו קבלו הימנו, והמקבל הוא המערב, עיין בבה"א.

22 על גבי קורה וכו'. כלומר, קורה תלושה, עירובו עירוב, שהרי יכול להפוך את הקורה בהיתר, וליטול את העירוב. ואפילו אם הקורה רחבה ד' טפחים, והיא רשות היחיד, יכול לבטל את רשות היחיד בהיתר, על ידי שהופך אותה. ועיין בבה"א.

23 ואם לאו וכו'. כלומר, שאינה רחבה ד', ונמצא שהעירוב מוטל באויר למעלה מעשרה, ואין עירובו עירוב, עיין בבה"א.

24 נתנו באילן וכו'. כלומר, שהוא מחובר לקרקע, ויש בראשו ד' טפחים, הרי העירוב ברשות היחיד, והוא ברשות הרבים, שנתכוין לקנות שביתה למטה.

25 למעלה מעשרה וכו'. ונמצא שהעירוב הוא ברשות היחיד, ואינו יכול לבטלה בהיתר גמור, שהרי אין משתמשין באילן בשבת. ועיין בבה"א.

26 ואסור ליטלו. שהרי אין משתמשין באילן, אבל מכל מקום הוא ועירובו במקום אחד.

27 אחד העירוב וכו'. כלומר, אחד שנתן את העירוב בעצמו על האילן, ואחד שנתנו בכל הכלים, אסור ליטלו, אעפ"י שאין משתמש בגוף האילן, אלא בצדדיו בכלכלה, או בשאר כלים התלויים בו.

28 כל הבהמה. כלומר, ואפילו גמל שכוחו רב, ואינו מרגיש בו.

29 מטפיס וכו'. משום שהאיסור אינו משום טירחא, אלא שגזרו באילן דווקא שמא יתלוש מן המחובר.

30 הרי זה עירוב. והעמידוה בבבלי במנעול הקשור בחבל, ויכול להפסיק את החבל בסכין. עיין בבה"א.

31 עירובו עירוב. שהרי יכול להביאו דרך פטור, ואפילו לא מצאו דינו כאילו המפתח במקומו, אלא ששכח היכן הניחו, והוא מצוי להזכר.

32 לר' לעזר וכו'. צ"ל: ור' אלעזר וכו'. כלומר בעירובי חצרות הכל מקילים. ועיין בבה"א.

33 ספק טמאה וכו'. כלומר, שמלכתחילה לא היה העירוב ראוי לאכילה כלל.

« פירוש קצר על עירובין א׳:ט״ז פירוש קצר על עירובין ג׳:א׳ »